מאת: עדי בראון מיכובר 

כבר בתור ילדה תמיד חלמתי על הרגע הזה שאני אקום לעבודה מתי שבא לי, שאני אהיה הבוסית של עצמי, שאני אחלק לעצמי מתנות לחג בסכומים נחמדים  אפרגן לעצמי ימי מחלה ואקבע את שעות הפעילות שלי לפי מה שמתאים ועובד לי ולכן התהליך הטבעי היה לפתוח עסק עצמאי משלי.

לימים, כשבגרתי ופתחתי את העסק שלי לפני כעשר שנים כמעט, התחושה בהתחלה הייתה מעט שונה ממה שדימיינתי לי…
כאשר הבנתי לראשונה שאני צריכה לדאוג לכל כך הרבה ולהיות הבוסית היחידה, המנכ"לית, הסמנכ"לית ואשת השיווק, גודל האחריות היה כבד מנשוא ולא הבנתי כלל איך אפשר לנהל עסק כהלכה ובטח שלא להצליח להנות ממנו ולהרגיש חופשיה בתוכו…

חופש, אחחח, איזו מילה…
רובנו שואפות להרגיש אותו כמה שיותר בחיים ומתוסכלות עד מאוד כאשר אנחנו לא חוות אותו.
חלקינו מאמינות שתחושת חופש זה לעשות מה שבא לנו באותו הרגע, אך לא פעם לאחר אותו מעשה פזיז, תחושת החופש הייתה אולי הדבר האחרון שהרגשנו…
יש שסוברות שחופש הולך בקשר ישיר עם התנגדות למסגרות, לבעוט במוסכמות החברתיות ופילוס הדרך מתוך מאמץ רב ומלחמה פנימית אך האם ככה באמת נראה חופש?
אז איך אנחנו כנשים, אימהות ובעלות עסקים עצמאיות יכולות להצליח בעסקים שלנו? להנות ולהרגיש חופש אמיתי?
במילה אחת סדר!

המון פעמים כשאנחנו שומעות את המילה סדר יש כיווץ כזה מבפנים, התחושה היא שסדר לא באמת מאפשר חופש.
כשאנחנו מדמיינות תחושה של חופש עולה לנו תמונה בדר"כ של אישה ששערה מתבדר ברוח, מתהלכת לה ללא שום מסגרת או לו"ז צפוף ובטח שלא עם תוכנית שנתית לעסק, נכון?
אני רוצה להציע רעיון חדשני לחלקינו, חופש וסדר הולכים יחד ולא רק שהולכים יחד ללא סדר לא באמת מתאפשרת תחושת החופש המיוחלת!

סדר חיצוני – מטרות, יעדים, תוכנית עבודה – דמיינו שאתן מגיעות לביתכן בסוף יום וכולו באלגן אחד שלם, החדר של הילד הפוך, הכיור מלא בכלים, ערימת כביסות ענקית בסלון (נכון שלא קשה לדמיין את זה?) מה קורה לכן כשאתן רואות את כל הבאלגן?

בדיוק כמו הבית המבולגן ככה העסק שלנו נראה כאשר אין לנו מטרה, יעדים, תוכנית כלשהיא שמכוונת אותנו קדימה בצורה ברורה.
על מנת להצליח לעשות סדר חיצוני בעסק שלנו, אני ממליצה לעצור לרגע ולראות מאיזה חדר אנחנו רוצות וצריכות להתחיל את הסדר? האם זה חדר השיווק? או אולי חדר המכירות ואולי אם נעצור נראה שרק חדר ניהול הכספים זקוק לארגון מחדש?

סדר פנימי – סדר בתוך העולם הרגשי שלנו. למה הכוונה? כאשר אנחנו מנהלות בעצמינו את הרגשות שלנו ולא נותנות לרגשות שלנו לנהל אותנו, אנחנו מתקדמות קדימה, הן רגשית והן עסקית.
כיוון שרובנו נושאות המון אחריות על הכתפיים שלה (עסק, בית, זוגיות, הרבה נכון?) לפעמים אותה האחריות יכולה לבלבל. מתי האחריות הרגשית היא באמת שלנו ומתי היא של האחר?

אני רוצה לתת דוגמא שכיחה מתוך ההרצאות שאני מעבירה על "גבולות עסקיים".
רבות נתקלות בקושי בתמחור שהן מרגישות ראויות לו, כיוון שהן מזדהות עם הלקוחות שלהן ולוקחות עליהם בלי לשים לב, אחריות רגשית. בסופו של יום הן יוצאות מתוסכלות כיוון שהן מרגישות שהמחיר לא מדויק להן. היכולת שלנו להזדהות עם הלקוחות שלנו אך לא לפעול מתוך המקומות הללו, יכולה לאפשר לנו הפרדה וסדר ולאפשר לנו תחושת חופש אמיתית. זכרו, אנחנו לא באמת יכולות לקחת אחריות על האחר וביננו, אנחנו גם לא רוצות.

 

עדי בראון מיכובר – מטפלת, מרצה ומנחה תהליכים רגשיים

אתר: www.adibm.co.il

דף פייסבוק: https://www.facebook.com/עדי-בראון-מיכובר…