מאת: יעל בשור. 

'לבן החייל שלי יש חברה חדשה', אמרה לי מטופלת שתודתי נתונה לה, 'היא מעצבנת אותי ואני לא ממש סובלת אותה. מה עושים?'

מי בא לארוחה? 

הבן המאוהב מביא הביתה חברה חדשה. היא עושה רושם טוב, הם נראים טוב ביחד, ניכר שהם מאוהבים. מקסים. עובר שבוע ועוד חודש ומתחיל להיווצר הרושם שאולי זה אפילו רציני. יום אחד היא מגיעה לארוחת שישי כדי להכיר את כל בני המשפחה. היא יושבת ליד השולחן, טועמת כזית מהמנות שטרחת עליהן, משאירה אוכל בצלחת, לא מציעה לפנות מהשולחן. מיד אחרי הארוחה הם נעלמים לחדר שלו ואת שומעת משם צחקוקים. הם לא מגיעים לסלון לצפייה משפחתית בסרט. למחרת בבוקר היא יוצאת מהחדר, לבושה בתחתונים וגופיה של הבן, מסתובבת במטבח כבשלה, מכינה לעצמה קערת דגנים בחלב, אוכלת קצת ומשאירה את מה שנשאר על השולחן. את, הסעיף שלך קצת עולה אבל את מתגברת על עצמך. כחצי שעה לפני ארוחת הצהרים היא נכנסת למטבח, מכינה לעצמה כריך משתי פרוסות עבות של חלה שהיא חתכה לגמרי באלכסון, את הסכין בו היא מרחה את הגבינה היא משאירה על השיש, מחייכת אלייך והולכת לחדר שלו. כשמגיעה ארוחת הצהרים עליה טרחת מיום חמישי, היא נשארת בחדר בטענה שהיא לא רעבה. בטח לא רעבה, איך תהיה רעבה אם תקעה עכשיו כריך? את כבר ממש עצבנית. בערב היא והבן שלך החמוד יוצאים לבילוי עם חברים ואין לך בכלל הזדמנות להחליף איתו מילה ומחר הוא חוזר לצבא לעוד שבועיים.

אז יש או אין חופש להיות כלבה?

עצבנית ומתוסכלת את משאירה הודעת וואטסאפ לבן שאת תשמחי לדבר איתו מחר בבוקר, לפני שהוא יוצא לבסיס. הוא שולח לך אמוג'י של פרצוף תוהה. בבוקר את רואה אותו, הוא מבקש ממך להיות בשקט כי החברה עדין ישנה בחדר שלו.
ועכשיו מה? מה את אומרת לו?

ברור את יכולה להיות החמות הסטראוטיפית. את יכולה לומר לו בדיוק מה את חושבת עליה ולתת לו את רשימת המגרעות שלה שאספת בלי להתאמץ בכלל. זה הבן שלך ולגמרי מותר לך וזו אפילו חובתך לשמור עליו ולומר לו את דעתך.

יש רק כמה שאלות שכדאי לך לשאול את עצמך לפני שאת מנהלת איתו את השיחה הזאת:

הוא עומד לצאת לשבועיים לצבא, האם זה הזמן המתאים לשיחה כזאת? יש בכלל זמן מתאים לשיחה כזאת?

האם הבן שלך בכלל יקשיב לדעתך?

במה זה יעזור שתגידי את דעתך?

אם הם יישארו חברים עוד תקופה, מה יקרה ליחסים שלך ושלה אחרי שתגידי לו מה את בדיוק חושבת עליה?

וכמובן – האם את לוקחת לך את החופש להיות חמות מהגיהינום או מוותרת על החופש הזה לטובת הבן שלך וחושבת קצת לפני שאת פועלת?

שני הגרוש שלי בעניין, כשאת רוצה לומר משהו לבן שלך על החברה שלו או לבת על החבר, עצרי. חשבי מה הילד שלך עלול להבין ממה שאת אומרת. אם יש סיכוי שהוא יבין שאת לא מחבבת את החברה שלו, נסי לנסח את הדברים בדרך אחרת. בדרך חיובית ומקבלת.

שנית, הילד הזה שמסתובב לך עכשיו בבית והוא לא שלך, הוא ילד של הורים אחרים. יש להניח שהם מאוד מאוד אוהבים אותו וגידלו אותו בדרך שהם ראו לנכון. יכול להיות שזו דרך שונה מהדרך שלך אבל זאת הדרך שהם בחרו. גם הם יכולים לראות דברים שהם לא אוהבים בילד שלך. חשבי איך היית רוצה שיקבלו אותו שם. ככה נהגי כלפי החברה או החבר.

 

יעל בשור, יועצת משקמת יחסים ומגשרת

https://www.facebook.com/coppia.yael/

שייכת למעגל באר שבע המשובח.