בעיות שינה – תגובה לעייפות יתר בתינוקות ופעוטות
בעיות שינה – תגובה לעייפות יתר בתינוקות ופעוטות
מאת: תמי חיו.
בעיות שינה סיפור מקרה:
מור וסיוון, תאומות בנות שנתיים, בריאות ונמצאות בעקומת גדילה תקינה. נרדמות בערב בשעה 20:00. כשעתיים אחרי ההירדמות מתחילות היקיצות: בכי, בקשה להרים על הידיים, את המוצץ, בקבוקי… ושוב אחרי שעה וחצי בכי, מרימים על הידיים ומסתובבים עם כל אחת בתורה ולעיתים עם שתיהן יחד, עד שנרדמות וחוזר חלילה – בעיות שינה. כל אחת בתורה תורמת את חלקה ללילות ה"לבנים".
בחישוב סך שעות השינה כולל תנומת היום בפעוטון לא הגענו ל 10 שעות. הצורך בגיל שנתיים הוא ל 14 שעות שינה ביממה.
לא הייתה להורים תשובה לשאלתי – מדוע בחרו בשעה המסוימת להשכיב את הילדות לישון?
ה"אבחנה" ברורה: עייפות יתר.
הסבר:
תינוקות ופעוטות מגיבים לעייפות יתר בקשיי הירדמות, ביקיצות מרובות בלילה. יקיצה מוקדמת השכם בבקר, קשיים בתנומות היום. בהתנהגות אפשר לחוש באי שקט, עצבנות, נטייה לבכיינות, "פינוק" (?) הרבה על הידיים. אם עייפות נמשכת לאורך זמן – יש לה השפעה על התפתחות קוגניטיבית, על מערכת החיסון ועוד מערכות.
סובייקטיבית – הילדים אשר אין להם שינה מספקת ואיכותית חשים כמו במצב של עודף אדרנלין: אי שקט בגוף שאיננו ממוקד, אשר מפריע לילדים להירדם ומעיר אותם משנתם.
תינוקות דורשים לספק להם את הצרכים הבסיסיים על ידי בכי: אוכל, החלפת טיטול, התייחסות לכאב. הצורך בשינה מתבטא בסימני עייפות אשר חשוב ללמוד לזהות אותם מבעוד מועד: פיהוק, מגע באזור האוזן, העיניים, הפנים, השיער , לעיתים מגיעה "התבכיינות". שלא כמו הצרכים האחרים, שאי אפשר לדלג עליהם, חולפים להם סימני העייפות אך לא מתחלפים בערנות. אם "מושכים" את התינוקות והפעוטות ללא שינה, מגיע שלב ה"שבירה" המתבטא בבכי, התקפי זעם (הוא כבר עייף מדי…) ומוביל לקשיי שינה.
מה עושים עם בעיות שינה?
תוך חצי שעה מהופעת סימני העייפות יש לדאוג לתהליך המוביל לשינה: "טקס שינה". קצר – ביום (החשכת החדר, שקט והשכבה לישון. בערב – ארוחת ערב, אמבטיה, פעילות מרגיעה (שיר, סיפור וכו') והירדמות. יצירת "משפך" רגיעה המשחרר את האדרנלין. (להימנע מ"מסכים" בכלל עד גיל שנתיים, ובילדים גדולים יותר – למנוע צפייה שעה עד שעתיים לפני השינה).
מתי להשכיב בערב לישון?
התשובה הינה חד משמעית: הקטנטנים לא מכירים את השעון שלנו. (שעון גריניץ'), הצרכים שלהם מכוונים מן הטבע, אותם אפשר לראות ולחוש (סימני עייפות) והם הקובעים את סדר היום שלהם בכל הקשור לשינה.
הערה חשובה: בגילאים הצעירים, , לאחר שלש עד ארבע שעות ערות מגיעים תינוקות ופעוטות למצב של עייפות ויכולים להירדם ולישון טוב.
סוף סיפור הייעוץ להורים של מור וסיוון: הן ישנות בפעוטון עד 14:30. לכל היותר – לא יותר משעה וחצי – שעתיים רצופות. ההורים למדו לזהות סימני עייפות אצל כל אחת מהשתיים שהופיעו בין השעות חמש וחצי לשש, אצל כל אחת מהילדות. בשש וחצי הבנות היו במיטות ולעיתים כבר נרדמו.
התוצאה?
מיד פחתו מספר היקיצות. בהמשך היה צורך ללמד את ההורים כיצד לנהוג ב"גורמי תלות" שהתפתחו במהלך הזמן. על כך – בכתבה אחרת….
אמא ואבא יקרים:
• יש להתמקד בילד שלך, ולא להיות מושפע מהערות הסביבה ("א.א.א" = אישה אחת אמרה… לפעמים זאת הסבתא אפילו…) בשאלת השעה בה אתם מחליטים להשכיב את הילדים.
• לא לבקש מהגננת / מטפלת לגרוע מהילדים את תנומת היום בפעוטון או להעיר את הקטנטנים אחרי זמן קצוב כדי "להרוויח" שינה מוקדמת בערב. התגובה לכך הינה הפוכהֱ!!
תמי חיו – אחות, יועצת שינה לתינוקות, מומחית בתאומים
אתר: www.tami-chayu.com/
