מאת: עו"ד יעל אדר

הגדרת המונח אלימות מתוך ויקפידיה:

 
"אלימות היא התנהגות כוחנית, בין אם פיזית, פסיכולוגית או אחרת, תוך כדי פגיעה או כוונה לפגוע בבני אדם, בעלי חיים, צומח או חפץ דומם כלשהו".

 
המונח אלימות ידוע כמעט לכולנו אך מעט מאתנו יודעים שכאשר מדובר באלימות ישנם כמה וכמה סוגים של אלימות, אלימות פיזית, נפשית, מינית, מילולית ואלימות כלכלית שבעניינה עוסק מאמר זה.
אלימות בכללותה ואלימות במשפחה נדונות פעמים רבות בערכאות בתי המשפט למיניהם, אם מדובר בערכאת השלום ואם מדובר בערכאת בתי המשפט לענייני משפחה.
אלימות יכולה להתרחש כנגד כל אדם אך אלימות כלכלית מתרחשת בדרך כלל כנגד נשים, השליטה הכלכלית של הגבר על הנכסים והכספים המשפחתיים אשר מדירה את האישה הן מניהולם והן מכל ידיעה אודותם היא זו שלמעשה נקראת "אלימות כלכלית".
לרוב, מנהל הגבר את ענייני הכספים, חשבונות הבנק, החסכונות והנכסים ובשל כך למעשה הופכת האישה להיות תלויה בבעלה ופעמים רבות אף נאלצת למסור לידיו את משכורתה ולדווח לו על כל הוצאה כספית גם הקטנה ביותר.
בתי המשפט מתייחסים לאלימות כלכלית כאלימות גרידא ואלימות מהסוג הזה מתבטאת הן במהלך חיי הנישואין ובעיקר במהלך הגירושין שאז "נועל" הגבר את הכספים בפני האישה ולאישה אין יכולת מינימאלית להתקיים ויוסף כי אלימות מהסוג הזה יכולה אף לגרום להפעלת לחץ על האישה לוויתורים כאלה ואחרים במסגרת הגירושין עצמם.
במקרים באים אחד הצדדים הוא "קמצן" "חסכן יתר על המידה" אין מדובר באלימות כלכלית שכן אלימות כלכלית היא התנהגות חריגה מאד שבה לאישה אין כל יכולת לדעת מה הם נכסיה ומה הן היתרות בחשבון הבנק של הצדדים, כך גם אין לאישה כל יכולת לדעת מה עושה הבעל עם הכספים ולאן הוא מנתבם.
אלימות כלכלית מבוססת גם בשל חששותיה של האישה מפני התפרצויות זעם של הבעל על הוצאות כספים כזו או אחרת והטחת ביקורות חוזרות ונשנות על "בזבזנות יתר" וכדומה.
פעמים רבות אני פוגשת נשים במסגרת עבודתי אשר שוטחות בפני חיים איומים בצל קורתו של בעל אלים כלכלית ולפעמים מדובר בדרישת הבעל לדיווח על קניית מעדן כזה או אחר, קוטג' והוצאות מהסוג הזה.
למעשה שולט הבעל שליטה אבסולוטית בתזרים המזומנים של משק הבית ואין הוצאה ולו הקטנה ביותר שאינה עוברת תחת עינו הבוחנת והמאשרת.
ידוע הוא כי מרבית הנשים הסובלות מאלימות פיזית ומילולית סובלות אף מאלימות כלכלית ואין העובדה מצביעה על נשים ממצב סוציו אקונומי נמוך שכן במרבית הפעמים מדובר בנשים עובדות בעלות תארים שחיות תחת מטרייתו של בעל שתלתן ואגרסיבי.
מנגד, רבים הבעלים הטוענים להקפדה יתרה בשל טובת התא המשפחתי המתבטאת לכאורה ב" חיסכון ודאגה לתא המשפחתי" והבחינה הטובה ביותר היא גודל השליטה של הבעל בנכסי בני הזוג, האם האישה מודעת ליתרות הבנקים? האם האישה מודעת לגודל חסכונותיהם של הצדדים, האם נכסי המקרקעין, המכוניות רשומות על שם הצדדים או רק על שם הבעל? האם האישה היא חלק מההחלטות בבית הנוגעות לכספים ולנכסים? ומהי רמת הדיווח של האישה לגבי כל הוצאה והוצאה של משק הבית.
כאשר עולה חשש לאלימות כלכלית רצוי מאד לפנות לייעוץ משפטי בעניין שכן בתי המשפט לענייני משפחה מכירים באלימות מן הסוג הזה ומבטאים זאת היטב בפסיקות בכל ענייני מזונות האישה ומדורה.
ורק לדוגמא ראו התייחסותו של השופט בן ארי למונח באחד מפסקי הדין וכתב כך :

 
"לא ייתכן שיוטל על אישה אמברגו כלכלי, וזאת רק משום שנתגלעה מחלוקת בין הצדדים. בהגבלות בכלכליות על האישה, במקביל לניהול ההליכים המשפטיים, מהוות אלימות כלכלית של ממש. מניעת השימוש ברכב מהווה סנקציה כלכלית בלתי סבירה בעליל",

 
ברבים מהמקרים ומיד עם פרוץ סכסוך הגירושין נחסמת הגישה לחשבון הבנק ולאמצעי המימון בכלל ואם עסקינן באישה שמשמשת כעקרת בית והבעל הינו המפרנס היחידי הדברים קשים פי שניים ובמה דברים אמורים?
הבעל חדל לפתע פתאום להפקיד את משכורתו בחשבון הבנק ויתרת החובה גדלה עד כדי כך שכל הוראות הקבע חוזרות ולאישה אין יכולת לממן את הוצאות אחזקות הבית, ניתנות הוראות לביטול כיבוד חיובי האשראי ותשלומי המשכנתא, לרבות חסימת החשבון בשני חתימות ועוד ועוד, על כן יש להתכונן מראש למצב כזה ורצוי לוודא "עזרת המשפחה" הקרובה אם חלילה מגיעים למצבים שכאלו.

 
לסיכום, נכון שבתי המשפט בסופו של יום מושיטים יד ומעניקים סעדים מתאימים אך ידוע הוא שהתנהלות משפטית ארוכה היא וכשיש פיות להאכיל המצב קשה אך יותר אי לכך רצוי ואף ראוי להתכונן לקשיים הללו עוד בטרם ההחלטה על גירושין וזאת בכדי למנוע מהאישה והילדים להגיע לפת לחם ולחזר אחר דלתות המשפחה לעזרה..

האמור לעיל אינו מהווה חוו"ד משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי הולם.

כותבת המאמר: עו"ד יעל אדר , עוסקת בדיני המשפחה והוצאה לפועל
בכלשאלות ניתן לפנות לטל' 050-2592500 או לפנות במייל yaeladarlawoffice@gmail.com