אמא למה את כועסת?! זה לא אני! אלו החושים שלי שמתבלבלים

מאת: טל רז. 

אני כל כך מבין אותך אבל את חייבת להבין

לו הייתי יכול לשבת בשקט, ללבוש כל בגד, להקשיב עם העיניים, להירדם בקלות, לא לפחד מרעשים, לא לשכב על הרצפה והרשימה עוד ארוכה, הייתי עושה את זה בשמחה.
אני יודע שזה מפריע לכולם. אבל דווקא אַתֽ אמא מכל האנשים, כשאת כועסת זה הכי מרגיז! איך את לא מבינה שזה לא אני זה? אלו רק החושים שלי שמתבלבלים!

אני יודע שזה לא פשוט כל האוטיזם הזה. ותאמני לי שהדבר הזה גדול ממני, זה ממש מנהל אותי. ויסות חושי אולי נשמע אקזוטי ומעניין. נשמע מסתורי ומסקרן, אבל עבורי זה צורך קיומי ואני לא מכיר שום דבר אחר.

בוקר טוב! היום הגיעאמא למה את כועסת?! זה לא אני! אלו החושים שלי שמתבלבלים - טל רז | ארגון קישורי אימהות

זה מתחיל על הבוקר כשצריך לצאת מהמיטה. המקום שהכי כיף להשתולל בו עם השמיכה והדובי. צריך להתלבש עם הבגדים הקרים מהארון ותעשי טובה אל תנסי לגרום לי ללבוש את הג'ינס כי אני אמות מגירודים ובשביל מה בכלל צריך כל כך הרבה כיסים??

הצלחתי להתלבש למרות שקצת קשה לי עם הריצרץ. הנה הגעתי לאמבטיה ועכשיו הזמן לצחצח שיניים. אני יכול לעשות את זה במשך שעה כי לשחק עם המברשת שיניים זה הכי כיף בעולם! אפשר לנשוך, ולשחק עם הלשון ואם זו מברשת חשמלית אז זה בכלל חלום. וכן אני שומע אותך קוראת לי ואומרת לי להזדרז אבל אמא את לא מבינה כמה שזה נעים!

נעלתי נעליים למרות שאני מעדיף סנדלים, אבל אני יודע שהחורף הגיע וכבר אין ברירה אז אני אסגור את הסקוטשים חלש כדי שלא ילחץ. אני אשב לאכול, בעצם על מה אני מדבר במקרה הטוב אני אעמוד כי זה מרגיש הרבה יותר טוב. אני לוקח ביס ועוד אחד ואז הפסקה. אמא אני חייב שניה לרוץ ולקפוץ על הספה. אני יודעת שזה משגע אותך אבל הרגלים שלי ממש בוערות. אני כבר חוזר ואמשיך לאכול. ושתדעי שאני לא משחק עם האוכל אני רק בודק את המרקם עם האצבע.

זהו אני מוכן ללכת לבית הספר. מה שבטוח באוטו אני מלך! הכל זז ואני סוף סוף יכול לשבת ולהירגע כי המכונית עושה בשבילי את התנועה. אני יכול להיות באוטו שעות ורק להסתכל מהחלון, אני אפילו אהיה בשקט.

החלפת משמרות – מתחיל החצי השני של היום

הגיעה שעת הצהריים וזהו החלק המאתגר. אני חייב לפרוק ולהשתחרר. אחרי כמה שעות טובות בבית הספר כשכל הזמן אני שומע: "שב", "תהיה בשקט", "חכה בסבלנות" סוף סוף בבית אני יכול להיות עצמי. אני חייב קצת לרוץ ולהשתולל, לקפוץ ומדי פעם להכניס איזו צעקה. אמא אל תדאגי הכל זה משמחה. אני אוהב לשחק בדרך קצת שונה. אמא את חייבת פעם לנסות, זאת הרפתקה! ואם אני משחק בשכיבה על הרצפה תהיי שמחה שאני גם מנקה אותה עם החולצה.

שעת המקלחת זו שעה קשה עבורך אני יודע. את כבר עייפה אבל כשאני במים אני מרגיש כמו דג או דולפין ואני חייב לזוז. אני לא מתכוונן להשפריץ ולהרטיב את הכל, אני פשוט מרגיש כל כך חופשי במים, כאילו אני כל יכול!

זהו נגמר היום ואני במיטה, עוד השתוללות קטנה ואני כבר ארדם. אני יודע שיש ילדים שאוהבים לקרוא סיפור אבל אני חייב את ההשתוללות הזו כדי להירגע. ואם את מסתכלת עליי כשאני ישן עם חיוך קטן, כי כשאני ישן אני מלאך, תזכרי שאת כל הבלגן עשו החושים שלי שהתבלבלו ושזה ולא אני בכלל.

 

טל רז – מדריכת הורים מתמחה באוטיזם
דף פייסבוק: https://www.facebook.com/TalRaz8/